הצהרת ההון היא תמונת מצב של נכסים והתחייבויות של אדם לתאריך מסוים בשנה –
לרוב 31 בדצמבר לשנה הקודמת.
לפי סעיף 135 (1) (א) לפקודה: "כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו בהודעה בכתב ולמסור לו כל דו"ח שיצוין בהודעה, ובכלל זה דו"ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם, או של בן זוגו ושל ילדיהם שהם זכאים בעדם לנקודות זיכוי או לנקודות קצבה, או על נכסים שהוא משמש לגביהם כנאמנו של אדם אחר, ואולם רשאי אותו אדם לא לכלול בדו"ח את הונו ונכסיו של בן זוגו, אם צירף הצהרה חתומה בידי אותו בן זוג כי יגיש דו"ח נפרד על הונו ונכסיו. הוגשה הצהרה כאמור, יוגש הדו"ח במועד שבו חייב בן-הזוג להגיש את הדו"ח כאמור. כל דו"ח לפי פסקה זו יימסר לפקיד השומה במועד שפורש בהודעה ובלבד שלגבי דו"ח על הון לא ייקבע מועד שהוא לפני תום 120 יום מהמועד שהצהרת ההון צריכה להתייחס אליו או מיום הדרישה, לפי המאוחר". הצהרת הון של נישום תכלול את יתרת נכסיו והתחייבויותיו האישיים שלו ושל בת זוגו (התנאי הוא – נישואים כדין וניהול משק בית משותף) וגם של ילדיו מתחת לגיל 18.
"ידועים בציבור" ו"פרודים" אינם נחשבים לבני-זוג ע"פ פקודת מס הכנסה.
הגשת הצהרת הון
את ההצהרה יש להגיש רק לפי דרישה מפורשת מרשות המסים, לרוב אלו שמחויבים להגיש דו"ח שנתי על ההכנסות שלהם הם עצמאים ובעלי חברות וכן שכירים שהכנסתם השנתית עולה על סכום שנקבע בתקנות מס הכנסה (נכון לשנת 2023- 649,560 ש"ח).
רשות המסים לפעמים דורשת הצהרת הון גם מיחידים ללא תיק פעיל במס הכנסה
זה יכול להיות במקרה שקיים חשד מסוים להעלמת הכנסות או שיש מידע על רכישת נכס מקרקעין או רכב יוקרתי , במקרים הללו יעשה בירור מעמיק על ההון העצמי באמצעות דיווח על גבי טופס 5329. רשות המסים יכולה לדרוש הצהרת הון גם מ“תושבי חוץ” במידה וקיים חשד שאותו יחיד מפיק הכנסה בגבולות ישראל.
הצהרת הון טופס
מבנה הטופס של ההצהרה :
רכוש והתחייבויות בעסק שבו לא נערך מאזן רכוש קבוע, רכוש שוטף, קופה ובנקים, והתחייבויות.
רכוש והתחייבויות בעסק בו נערך מאזן. עסק פרטי, השקעה בשותפויות או השקעה בתאגידים.
רכוש והתחייבויות פרטיים נכסי מקרקעין, שיפורים ושיפוצים, חייבים, מזומנים וחשבונות בנק, תכניות חסכון/קופות גמל, כלי רכב, תכולת בית, התחייבויות וזכאים.
השקעות בניירות ערך ומטבע חוץ תוצגנה לפי "ערך שוק" או "עלות".
פירוט כספות שברשות הנישום במישרין או בעקיפין.
כאשר הנישום משמש: מיופה כוח, נאמן, נציג או בעל זכות חתימה בחשבונות בנקים. לגבי רכוש ו/או התחייבויות שאינם בבעלותו, בארץ או בחו"ל – עליו לצרף נספח המפרט את הרכוש, העלות והבעלים.
איך למלא הצהרת הון?
מצורף קישור למילוי ההצהרה https://www.lavlaron.com/he/forms/use/fillform.aspx?formid=684
הצהרת הון ראשונה טיפים
הדרישה להגשת הצהרת הון ראשונה מגיעה מספר חודשים לאחר פתיחת העסק ומטרתה לקבל מידע ראשוני על הונו האישי של הנישום, יש חשיבות רבה להצהרת ההון הראשונה ולכן רצוי להיוועץ בעריכתה עם רואה חשבון מקצועי על מנת שההצהרה תתבצע בצורה המקצועית ביותר
ההצהרה הראשונה תהווה את יתרת הפתיחה של עלות נכסיו בניכוי התחייבויותיו ותשמש את רשות המסים לצורך השוואת הונו של הנישום שיוצהר על ידו גם בעת הגשת הצהרת ההון השנייה.
מסמכים להצהרת הון
שמרו כל תיעוד, כל מכירה, קנייה, מסמך העברת בעלות, ,מתנה שקבלתם, קרן פנסיה חדשה שפתחתם ועוד ,הם יכולים לשמש כבסיס לגידול בהון שבין ההצהרה הראשונה לזאת שתבוא אחריה. לכן, חשוב שתשמרו במשך כמה שנים טובות כל מסמך, קבלה, חשבונית, צ'ק או פרט אחר שקשור לפעילות כלכלית שיעזור לכם לבסס ולמלא את ההצהרה בצורה מדויקת.
הצהרת הון אינה כוללת רק פירוט על הונו של בעל עסק, אלא מצריכה גם פירוט על שוויו של בן או בת הזוג, ובמידה ויש ילדים עד גיל 18, גם הם נכללים, לדוגמא אם יש לכם דירה שעברה בירושה וכרגע רשומה על שם הילד, אל תשכחו לציין אותה בהצהרה
הצהרת הון כל כמה שנים?
בדרך כלל אחת ל-4 עד 5 שנים. לאחר פתיחת תיק במס הכנסה מקבלים דרישה בתוך מספר חודשים למילוי הצהרה הון ראשונה.
פקיד השומה מקבל את נתוני הדוח ובוחן את השינוי במצב נכסיו והתחייבויותיו של הנישום שהיו באותם שנים בהשוואה להצהרת ההון האחרונה שהוגשה על ידו, המועד החוקי להגשת הדוח הינו 120 יום ממועד הדרישה.
ההצהרה הראשונה חשובה מאוד שהרי היא מהווה את הבסיס להצהרות ההון שיבואו אחריה ולכן כל פרט שנשכח להכניס בהצהרת ההון הראשונה עלול לעורר חשד בהצהרות ההון הבאות.
הצהרת הון שניה
המטרה בין הצהרת ההון הראשונה לשניה היא שעושים השוואה בין שתי ההצהרות כדי לאתר את המקרים הבאים:
איתור הכנסות שלא דווחו למס הכנסה כגון הכנסות משכר דירה למגורים שסכומם עולה על תקרת הפטור.
איתור נכסים ו"מקורות הכנסה" שלא דווחו כגון: נדל"ן
איתור הכנסות שדווחו כפטורות ממס.
הצלבת מידע מול נישומים אחרים.
האם כל הצהרה נבדקת?
פקיד השומה עורך מספר ניתוחים כלהלן:
ניתוח "השוואת הון" בין שתי תקופות דיווח של הצהרות הון, ואיתור אחר גידול או קיטון בהון.
ניתוח "הסברים": הכנסות מדווחות, רווחי הון, פיצויים, חסכון מפחת ועוד.
ניתוח "שימושים": תשלומי מסים והוצאות מיוחדות של הנישום.
שימוש ב"לוחות סטטיסטיים" של רשות המסים לקביעת "רמת המחיה" של הנישום. הנתונים בטבלאות הוצאות המחיה מבוססים על הוצאות שנתיות ממוצעות של משפחות עירוניות. ומבוסס על סקר הוצאות המשפחה שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אוכלוסיית הסקר מייצגת את כל המשפחות (שכירים ועצמאים), ביישובים מסוגים שונים. הטבלאות מציגות את ההוצאות הממוצעות למשפחה על פי מספר הנפשות על פי עשרוני הכנסה כספית למשפחה ברוטו מחולקים לטורים על פי מספר נפשות. הנישום תמיד יכול לטעון שהטבלאות אינן משקפות את רמת מחייתו, אבל לשם כך הוא צריך לבסס את טענותיו.
אם נמצא הפרש הון בלתי מוסבר, ההנחה היא שקיים מקור הכנסה החייב במס ושאינו דווח.
וכמובן שהנישום יצטרך לספק הסברים על אותו הפרש הון בלתי מוסבר ולצרף אסמכתאות על מקורות הכסף.
מהם הסיבות האפשריות להפרשי הון בין שתי הצהרות?
הבדלים בין טבלאות מחייה של מס הכנסה לבין רמת החיים של הנישום בפועל.
קבלת מתנות וירושות מבני משפחה שיש להמציא בגינם אסמכתאות.
טעויות שבוצעו בגלל טעות בנתונים בדוח המס השנתי או בהצהרת הון.
הכנסות ממכירת מיטלטלין אישי.
אישורי יתרות שגויים שהונפקו ע"י מוסדות פיננסים כגון חברות ביטוח.
זכיות בהימורים שלא דווחו בדוחות מס השנתיים.
רווח ממכירת דברי ערך ביניהם- תמונות, תכשיטים וכדומה.
פיצויים ושיפויים שנתקבלו לרבות פיצויי גוף, רכוש ורכב.
קנס על אי הגשת הצהרת הון בזמן
אי הגשת הצהרת הון מהווה עבירה פלילית על פי סעיף 215 לפקודה.
רישום פרטים כוזבים בהצהרה, השמטת נכסים בבעלות מגיש ההצהרה וכן אי הגשת הצהרת ההון במועד, מהווים עבירה פלילית על פי הוראות סעיפים 216 ו- 220 לפקודת מס הכנסה.
קנס אזרחי- אי הגשת דו"ח במועד הקבוע בפקודת מס הכנסה בצירוף כל המסמכים הנדרשים, יגרור קנס בגין כל חודש פיגור.
לפי סעיף 188 (ז) לפקודת מס הכנסה: "לא הגיש אדם במועד דו"ח על סעיף 135(1), יוטל עליו, בעד כל חודש של פיגור, קנס של 380 שקלים חדשים; אולם אם נקבע לו בתחילה מועד להגשת הדו"ח לפי סעיף 135(1), ועל פי בקשת אותו אדם נקבע לו לאחר מכן מועד מאוחר יותר להגשת הדו"ח (להלן – המועד המאוחר), ואותו אדם הגיש את הדו"ח לאחר המועד המאוחר, יוטל עליו קנס של 750 שקלים חדשים בעד כל חודש של פיגור החל במועד המאוחר".
קנס מינהלי- אי קיום דרישה, שקיים לגביה מקור סמכות לפי סעיפים 135 והלאה, בד"כ דרישה להצהרת הון, היא עבירה לפי סעיף 216 (1) לפקודה, עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 980 ש"ח.
איחור בהגשת הדו"ח עלול לגרור ביטול אישורים הכרחיים להמשך פעילות עסקית תקינה כדוגמת "פטור מניכוי מס במקור".
הצהרת הון מחיר
טווח המחירים נע בין 1,000 ש"ח לפני מע"מ לבין 2,000 ש"ח לפני מע"מ תלוי במורכבות ההצהרה
